#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיז. במה חולקים ר""א וחכמים במשנה לגבי נוטל קיסם לחצוץ שיניו או להדליק?"	"רש""י פירש דבתרתי פליגי, בלהדליק שלר""א יכול ליטול אפילו מהחצר ולחכמים דוקא משלפניו, ובלחצוץ שיניו שלר""א מותר, לרש""י אפי' מהחצר ולתוס' דווקא משלפ ניו, ולחכמים אסור, לרש""י משום שס""ל שלא ניתנו עצים אלא להסקה ולתוס' (ד""ה וחכמי) גזירה משום שמא יקטום. <sup>קא</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קא.  והרשב""א כתב שבירושלמי משמע דאפילו לרבנן נוטל מכל מה שבחצר ולא אסרו אלא לגבב ולעשות צבור ור""א מתיר לעשות צבור. ובתוספתא איתא בהפך דר""א אוסר לעשות צבור וחכמים מתירים.</span>"	ביצה לג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. תנן שובר אדם את החכית לאכול ממנה גרוגרות. מדוע מותר? 	"לרבנן הסוברים שאם מתכוין לעשות כלי אסור רק מדרבנן, אם אינו מתכוין לא גזרו. <sup>קב</sup><br>לר' אליעזר הסובר שאם מתכוין לעשות כלי איכא חיובא דאורייתא מיירי במוסתקי והיינו חבית שבורה שמדבקים שבריה בשרף. וכתבו התוס' (ד""ה כי תניא) בשם רש""י דלא חיישינן לתקון כלי דהואיל ורעועה הרבה יחוס עליה דשמא תתקלקל החבית ועושה נקב לכל הפחות שיוכל. וה""ר יצחק פירש דכיון שהם מדובקים בזפת ואין החתיכות שלימות לא הוי שום תיקון כלי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קב.  וכתב הרשב""א שרש""י בשבת פירש שלת""ק הטעם שמותר לשוברה הוא משום שמקלקל וכל המקלקלים פטורים. ובשם התוס' כתב דמיירי במוסתקי לכו""ע. והרשב""א פירש שלת""ק מותר משום שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים. והר""ן פירש כיון שמשברה שלא כדרכה וגם אם יכוין לעשיית פתח אינו אלא מדרבנן ולכן כשאינו מתכוין מותר אפילו לכתחילה.</span>"	ביצה לג: ותוס'		
